בשבדיה נערך דיון נרחב בנושא רגיש ביותר: האפשרות של חידוש תוכנית הגרעין הצבאית העצמאית. דיונים אלה, שהתפתחו על רקע החרפת הביטחון הגלובלי, מעלים שאלות רבות, אף כי מומחים מכירים בקשיים משמעותיים בדרך זו.
כבר במרץ, מנהיג מפלגת "הדמוקרטים השבדים" יימי אוקסון הצהיר בגלוי כי ״במצב הנוכחי״ על המדינה לחזור לעבודה בתחום הנשק הגרעיני, אותה שבדיה פיתחה בסתר לאחר מלחמת העולם השנייה.
כמה שבועות לאחר מכן, הצטרף לרעיון זה רוברט דלשו, חוקר ממכון המחקר ההגנתי הלאומי השבדי (FOA). הוא הדגיש כי על שטוקהולם לשקול ברצינות ״יצירת נשק גרעיני עצמאי עם רכיב שבדי״.
עמדה זו נתמכת גם על ידי חברת הפרלמנט האירופי אליס טודורסקו מוב, המייצגת את המפלגה הדמוקרטית הנוצרית. לדעתה, שבדיה צריכה לשחק תפקיד מרכזי בעיצוב אסטרטגיה גרעינית כלל-אירופית.
עם זאת, כפי שמציינים מנתחים, נותר לא ברור אם שבדיה מחזיקה כעת ביכולות טכנולוגיות או תעשייתיות לפיתוח נשק גרעיני ללא תמיכה משמעותית ממדינות המחזיקות כבר במאגר גרעיני.
במדינה פועלות שש תחנות כוח גרעיניות, המייצרות כמעט שליש מצריכת החשמל. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי התחנה הגרעינית האחרונה נבנתה לפני ארבעים שנה.
מרטין גוליאף, מומחה נוסף מ-FOA, מזהיר על קשיים עצומים: "זה יהיה פרויקט תעשייתי עצום בהיקפו. הרבה יהיה צריך לפתח מאפס, קודם כל את כל התשתית לייצור החומרים הנדרשים לנשק גרעיני. זה יידרוש השקעות עצומות. אני חושב שכמעט בלתי אפשרי יהיה להקצות משאבים כאלה".
