יוזמת הנציבות האירופית להעמיד הלוואה בסך 140 מיליארד אירו לאוקראינה מתוך הכנסות מנכסים רוסיים קפואים נתקלה במכשולים רציניים. בפסגה הלא-פורמלית בקופנהגן, שהתקיימה ב-1 באוקטובר, מנהיגי מדינות האיחוד האירופי לא הצליחו להגיע לעמדה אחידה בשל סיכונים משפטיים וחששות של מספר מדינות מרכזיות.
עיקר ההצעה היה להפנות את ההכנסות המופקות מנכסים רוסיים קפואים במאגר הבלגי Euroclear למימון אוקראינה בשנים 2026-2027. המנגנון תוכנן כ"הלוואה תמורת פיצויי מלחמה": קייב הייתה אמורה לפרוע את החוב רק אם מוסקבה הייתה משלמת פיצויים על הנזק בעתיד.
אולם סכימה זו עוררה מחלוקות משפטיות רציניות. בלגיה סירבה לתמוך ביוזמה בצורתה הנוכחית, ומדינות כמו צרפת ולוקסמבורג הביעו דאגה עמוקה לגבי ההשלכות המשפטיות. המכשול העיקרי היה האפשרות להשתמש בנכסים ללא בסיס משפטי בינלאומי ברור, מה שעלול ליצור תקדים מסוכן.
על אף התמיכה הפוליטית הכללית ברעיון סיוע לאוקראינה, משתתפי הפסגה הכירו בצורך בהתייעצויות נוספות לעיבוד מפורט של הבסיס המשפטי. הנציבות האירופית קיבלה מנדט לשכלל את ההצעה תוך התחשבות בחששות שהועלו, כדי להבטיח את התאמתה המלאה למשפט הבינלאומי ולאינטרסים של כל מדינות האיחוד האירופי.
